Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Batra

Daf 52b

כְּדִשְׁלַח רַב הוּנָא בַּר אָבִין דְּבָרִים הָעֲשׂוּיִן לְהַשְׁאִיל וּלְהַשְׂכִּיר וְאָמַר לְקוּחִין הֵן בְּיָדִי אֵינוֹ נֶאֱמָן קַשְׁיָא:

Traduction

As Rav Huna bar Avin sent a ruling: If one other than the one previously established to be the owner is in possession of items that are typically lent or rented, and says: They are purchased, and that is why they are in my possession, he is not deemed credible. In this case as well, as the father of the orphans could not be awarded these documents without bringing proof, the same should be true of his orphans. Why, then, would Rav concede to Shmuel? The Gemara concedes: This is difficult.

Tossefoth non traduit

דברים העשוין להשאיל ולהשכיר ואמר לקוחים הן בידי אינו נאמן. וקשה דאמר בפ' כל הנשבעין (שבועות דף מו. ושם) א''ר יהודה ראוהו שהטמין כלים תחת כנפיו ויצא ואמר לקוחין הן בידי אין נאמן ולא אמרן אלא בבעל הבית שאינו עשוי למכור כליו ולא אמרן אלא בדברים שאין עשוין להטמין ולא אמרן אלא בדברי' העשוין להשאיל ולהשכיר אלמא דאפילו בדברים העשוין להשאיל ולהשכיר נאמן אי ליכא כל. הני מילי דקאמר שאין עשוי למכור כליו וכלים שאין דרכן להטמין ונראה לר''ת דגרס התם ובכולהו נמי כי ליתנהו לא אמרן אלא בדברים שאין עשוין להשאיל ולהשכיר אבל דברים העשוין להשאיל ולהשכיר אפי' ליתנהו לחד מהני אין נאמן וכן גורס רב האי בשערים (שער מ) וכן ר''ח וכן מוכח בשילהי המקבל (ב''מ דף קטז.) וא''ת דתנא בהגוזל בתרא (ב''ק דף קיד:) המכיר כליו וספריו ביד אחר ויצא שם גנבה בעיר ישבע כמה הוציא ויטול והשתא אפי' לא יצא שם גנבה יהא נאמן לומר שגנבוה מיגו דאי בעי אמר השאלתי לך דספרים הן עשוין להשאיל דאפי' ספרא דאגדתא אמר הכא דעשוין להשאיל כ''ש שאר ספרים כדאמר בנערה שנתפתתה (כתובות דף נ.) וצדקתו עומדת לעד זה הכותב ספרים ומשאילן לאחרים ואין לומר דלא מהימן במיגו לומר דגנובים משום דאחזוקי אינשי בגנבי לא מחזקינן כדאמר בכל הנשבעין (שבועות דף מו:) דלא דמי דהתם ודאי אינו נאמן לאחזוקי ההוא גברא בגנבי אפי' במיגו אבל הכא שאינו אומר פלוני גנבם אלא שהם גנובים מהימן שפיר דכמה גנבים יש בעולם ואין לומר נמי דלאו מיגו הוא שאינו טוען ברצון השאלתי לך לפי שאותו יודע בו שהוא משקר דהא לעיל (בבא בתרא דף לא.) אמר דנאמן לומר של אבותי הוא שלקחוה מאבותיך במיגו דאי בעי אמר מינך זבינתיה אע''פ שהוא יודע דלאו מיניה זבנה וכן בפרק שני דכתובות (דף טו:
וע''ש בתוס' ד''ה ומודה) תנן דנאמן לומר שדה זו של אביך היתה ולקחתיה הימנו במיגו דאי בעי אמר לא היתה של אביך מעולם אע''פ שהבן יודע שהיתה של אביו ומהנהו עזי דאכלי חושלי בנהרדעא לעיל (בבא בתרא דף לו.) אין ראיה דאיכא למימר כגון שמכחישו ואומר שלא אכלו כל כך דהשתא הוי מיגו טוב ותירץ ר''ת דהתם מיירי באדם שאין עשוין להשאיל ולהשכיר לזה שקנאם כגון דלא גייס ביה ולפי זה אם עשוי להשאיל לו אפי' לא יצא לו שם גנבה נאמן לומר שהם גנובים במיגו ולמה''ר דודי נראה דלא מהימן במיגו דהוי מיגו להוציא אע''פ שנוטל דמים שהוציא:

אָמַר רַב חִסְדָּא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא דְּאֵין חֲלוּקִין בְּעִיסָּתָן אֲבָל חֲלוּקִים בְּעִיסָּתָן אֵימוֹר מֵעִיסָּתוֹ קִימֵּץ

Traduction

Rav Ḥisda says: They, i.e., Rav, taught his ruling, that the brother must bring proof that he owns the property listed in the documents that appear under his name, only when they do not divide any of their property, even with regard to their dough, i.e., they share everything, even their food. But if they divide with regard to their dough, say that this brother removed money from his dough, i.e., reduced his expenses for food, thereby amassing his own property.

Tossefoth non traduit

אימא מעיסתו קימץ. אע''ג דלא טעין הכי אלא אומר מבית אבי אמא מ''מ נאמן במיגו דאי בעי אמר מעיסתי קמצתי:

רְאָיָה בְּמַאי רַבָּה אָמַר רְאָיָה בְּעֵדִים רַב שֵׁשֶׁת אָמַר רְאָיָה בְּקִיּוּם הַשְּׁטָר

Traduction

With regard to the requirement that proof be brought, the Gemara asks: With what is one considered to have brought proof? Rabba says: Proof is brought with the testimony of witnesses that he purchased the property listed in the document or granted the loan with his own money or that he inherited it from his mother’s family. Rav Sheshet says: Proof is brought with the court’s ratification of the document in which his name appears.

אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן הָא רַב וְהָא שְׁמוּאֵל הָא רַבָּה וְהָא רַב שֵׁשֶׁת מָר כְּמַאן סְבִירָא לֵיהּ אֲמַר לֵיהּ אֲנָא מַתְנִיתָא יָדַעְנָא דְּתַנְיָא אֶחָד מִן הָאַחִין שֶׁהָיָה נוֹתֵן וְנוֹשֵׂא בְּתוֹךְ הַבַּיִת וְהָיוּ אוֹנוֹת וּשְׁטָרוֹת יוֹצְאִין עַל שְׁמוֹ וְאָמַר שֶׁלִּי הֵן שֶׁנָּפְלוּ לִי מִבֵּית אֲבִי אִמָּא עָלָיו לְהָבִיא רְאָיָה

Traduction

Rava said to Rav Naḥman: This is the opinion of Rav and this is the opinion of Shmuel; this is the opinion of Rabba and this is the opinion of Rav Sheshet. In accordance with whose opinion does the Master hold? Rav Naḥman said to him: I know a baraita, which is the source of my opinion, as it is taught (Tosefta 9:2): In a case where there was one of the brothers who was engaging in commerce in the house, managing the family finances, and there were bills of sale and other documents circulating with his name appearing as the owner of the property or as a lender, and that brother said: The money and property are mine, as they fell to me as an inheritance from the house of the father of my mother, who is not the mother of the other brothers, it is upon him to bring proof of ownership.

וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁהִיא נוֹשֵׂאת וְנוֹתֶנֶת בְּתוֹךְ הַבַּיִת וְהָיוּ אוֹנוֹת וּשְׁטָרוֹת יוֹצְאִין עַל שְׁמָהּ וְאָמְרָה שֶׁלִּי הֵן שֶׁנָּפְלוּ לִי מִבֵּית אֲבִי אַבָּא אוֹ מִבֵּית אֲבִי אִמָּא עָלֶיהָ לְהָבִיא רְאָיָה

Traduction

The baraita continues: And similarly, in the case of a woman, i.e., a widow, if her husband’s heirs see that she is engaging in commerce in the house with the property that had belonged to her husband, and there were bills of sale and other documents circulating with her name appearing on them as the owner, and she said: The money and property are mine alone, as they fell to me as an inheritance from the house of the father of my father or from the house of the father of my mother, and did not belong to my husband, it is upon her to bring proof. Rav Naḥman consequently holds in accordance with the opinion of Rav.

מַאי וְכֵן מַהוּ דְּתֵימָא אִשָּׁה כֵּיוָן דִּשְׁבִיחָא לַהּ מִילְּתָא דְּאָמְרִי קָא טָרְחָא קַמֵּי יַתְמֵי לָא גָּזְלָה מִיַּתְמֵי קָא מַשְׁמַע לַן:

Traduction

Having quoted the baraita, the Gemara seeks to clarify it, and asks: What is the purpose of the clause of the baraita that begins: And similarly, where the halakha appears to be identical to that of the first clause? Lest you say that in the case of the woman, since the matter is laudable for her, in that people say: She is toiling on behalf of orphans; she would not steal from the orphans, and is therefore deemed credible if she says that the property in the documents that bear her name is her own, the baraita teaches us that this assumption cannot be relied upon, and she must bring proof of ownership.

Tossefoth non traduit

דטרחא קמי יתמי אימא לא גזלה מיתמי. קשה לרשב''א דאדרבה מהאי טעמא דטרחא קמי יתמי גזלה מיתמי כדאמר בהשולח (גיטין דף לה.) בההוא הנאה דטרחא קמי יתמי אתיא לאורויי ותירץ דה''נ קאמר הכא קמ''ל דלא אמרינן דלא גזלה אלא אדרבה אתיא לאורויי כדאמר בגיטין:

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּמַחְזִיק אֲבָל בְּנוֹתֵן מַתָּנָה וְהָאַחִין שֶׁחָלְקוּ וְכוּ' אַטּוּ כֹּל הָנֵי דְּאָמְרִינַן לָאו בְּנֵי חֲזָקָה נִינְהוּ

Traduction

§ The mishna teaches: In what case is this statement, that one establishes the presumption of ownership after profiting from the property for a certain duration, said? It is said in a case of one who has mere possession of the property, which does in some cases serve as proof of ownership. But in a case of one who gives a gift, or brothers who divided their inheritance, or one who takes possession of the property of a convert who died without heirs and his property is now ownerless, as soon as one locked the door of the property, or fenced it or breached its fence even a bit, this is considered taking possession of the property, and effects acquisition. The Gemara asks: Is that to say that all of these whom we previously said possessed the field for three years are not subject to the halakhot of taking possession of property in this manner?

Tossefoth non traduit

אטו כל הני לאו בני חזקה נינהו. פירוש דמשמע ליה בד''א במחזיק הוא דבעי ג''ש חזקה כלומר במידי דשייך חזקה אבל בנותן כו' מש''ה פריך אטו הני כגון נותן מתנה והאחין שחלקו לאו בני חזקת ג''ש נינהו:

חַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בַּחֲזָקָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ טַעֲנָה כְּגוֹן מוֹכֵר אוֹמֵר לֹא מָכַרְתִּי וְלוֹקֵחַ אוֹמֵר לָקַחְתִּי

Traduction

The Gemara responds that the mishna is incomplete and this is what it is teaching: In what case is this statement said? It is said with regard to possession that is accompanied by a claim, i.e., when the possessor has a claim to counter that of the claimant, such as where the seller, i.e., the claimant, says: I did not sell, and the buyer, i.e., the possessor, says: I purchased. In that case, working and profiting from the land for three years establishes the presumption of ownership.

אֲבָל חֲזָקָה שֶׁאֵין עִמָּהּ טַעֲנָה כְּגוֹן נוֹתֵן מַתָּנָה וְהָאַחִין שֶׁחָלְקוּ וְהַמַּחְזִיק בְּנִכְסֵי הַגֵּר דִּלְמִקְנֵי בְּעָלְמָא הוּא נָעַל גָּדַר פָּרַץ כָּל שֶׁהוּא הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה

Traduction

But with regard to possession that does not need to be accompanied by a claim, as the prior owner concedes that the one in possession is the owner, such as a case where another person gives one a gift, or there are brothers who divided their property, or there is one who takes possession of the property of a convert who died without heirs, where the function of possessing the item is only to acquire it and not to establish the presumption of ownership, if one locked the door of the property, or fenced it or breached its fence even a bit, this is considered taking possession of the property.

תָּנֵי רַב הוֹשַׁעְיָא בְּקִדּוּשִׁין דְּבֵי לֵוִי נָעַל גָּדַר פָּרַץ כָּל שֶׁהוּא בְּפָנָיו הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה בְּפָנָיו אִין שֶׁלֹּא בְּפָנָיו לָא אָמַר רָבָא הָכִי קָאָמַר בְּפָנָיו לָא צְרִיךְ לְמֵימַר לֵיהּ לֵךְ חֲזֵק וּקְנִי

Traduction

Rav Hoshaya teaches in the baraita of tractate Kiddushin that was taught in the school of Levi: If one locked the door of the property, or fenced it or breached its fence even a bit, if this was done in the presence of the seller, this is considered taking possession of the property. The Gemara asks: One could infer that in his presence, yes, he acquires it; but not in his presence, no, he does not acquire it. Why not? In any event he has taken possession. Rava said that this is what Rav Hoshaya is saying: If the act was performed in the seller’s presence, the seller need not say to him: Go, take possession, and thereby acquire the property. Since the buyer is performing the act in the seller’s presence, there is no need for the seller to specify that he consents to the buyer’s acquiring it.

Tossefoth non traduit

נעל וגדר כל שהוא כו'. בגמרא פר''ש דהאי נעל היינו שקבע מנעול בדלת דהוי בנין אבל סגר הדלת ונעל במפתח בנכסי הגר דליכא דמסר ליה לא הוי חזקה דאין זה אלא כמבריח ארי מנכסי חבירו אע''ג דבריש פסחים (דף ד. ושם ד''ה אם) אמר דמשמסר לו מפתח הוי הבית בחזקת שוכר לבדקו וה''ה לקנותו ה''מ במוכר ומשכיר לחבירו דאיכא דמסר ליה דליקני אבל בנכסי הגר מאן מסר ליה דליקני ואין נראה לר''י דבהדיא אמר בפרק הפרה (ב''ק דף נב. ושם ד''ה כיון) דלא קנה במסירת מפתח ולא מהני מסירת מפתח אלא שלא יצטרך לומר לו לך חזק וקני ודוקא גבי בדיקת חמץ הוא דתלי במסירת מפתח דמי שמפתח בידו עליו לבדוק לפי שבידו ליכנס ולבדוק ומה שפי' נמי דלא קני בנעילת דלת לא משמע כן בגיטין בהזורק (דף עז:
ושם) דקאמר תיזיל איהי ותיחוד ותפתח אלמא בנעילה לחודה קניא שלא היתה יכולה לעשות מנעול דבשבת היה ואפי' דאסור לקנות בשבת בשכ''מ שרי שלא תטרף דעתו עליו כדאמר לקמן ולא דמי נעילת דלת למבריח ארי דדוקא נתן צרור דסכר מינה מיא הוא דאמר בסמוך דהוי מבריח ארי אבל הכא שנועל בפני כל אדם ואין מניח אדם ליכנס מוכח מילתא שהבית הוא שלו וקני בנעילה לחוד וכן מוכח לקמן (בבא בתרא דף נז.) גבי הא דתנן אלו דברים שיש להן חזקה ואלו דברים שאין להם חזקה ופריך בגמ' מ''ש רישא ומ''ש סיפא אמר עולא כל שאילו בנכסי הגר לא קנה כו' וקתני סיפא הכניס תרנגולין בתוך הבית ה''ז חזקה וקנה נמי בנכסי הגר וה''ט דהתם דקנה משום דמסתמא כשנתן שם תרנגולין נעל דלת לשמרן אלמא דקנה בנעילה אבל קשה לרשב''א דאמר לקמן הבונה פלטרין בנכסי הגר ובא אחר והעמיד להן דלתות קנה והתם מיירי בנעל דאי לא נעל אמאי קנה הא לבני בעלמא הוא דאפיך כמו קמא שכל אדם יכול ליכנס כשלא נעל אלא ודאי בנעל איירי ומשמע דוקא שהעמיד דלתות אבל לא העמיד דלתות לא קנה בנעילה:

נעל וגדר ופרץ כל שהוא. פ''ה דל''ג בפניו משום דבנכסי הגר לא שייך לפניו ואינה קשיא דאיכא למימר משום דנותן מתנה ואחין שחלקו נקט בפניו ומיהו ל''ג ליה דדייק בגמ' אברייתא דרב שרביא בפניו אין שלא בפניו לא ואמתני' ה''ל למידק ועוד דבעי רב במתנה היאך תפשוט ממתני' דאנותן מתנה קתני בפניו אי גרס לה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source